ב"ה, חזר "שבת בשבתו" להופיע (לאחר הפסקה של תשעה חודשים), אך עדיין איננו נגיש במרשתת. נקווה שבקרוב גם זה יהיה. הנה כמה המלצות אפ"ר מהגיליון המצ"ב: עמוד 3: ללמוד לגזול 4: השימוש במקרר בשבת 6: ידידי, ר' בנימין שיינברג: אי אפשר לעשות הכול 12: צבי פישמן: הספרון "כתיבה יוצרת יהודית" [ללמוד

ג' תוספות אפ"ר על הקובץ השימושי מאוד "דקדוקי קריאת יום הכיפורים האזינו סוכות עד וזאת הברכה" של הרב אליהו לוין המצ"ב. לב ד אכן כך מסורת הספרדים, וכן נוהגים רבים מהקוראים בהברת הספרדים. אך, לכאורה נראה שגם הנוהג כשיטה השניה, יש לו על מי לסמוך. כגון על רש"י לישעיהו א, לא: ופועלו - והעושה אותו […]

הודעה שהועברה מאת: Eliyahu Levin תאריך: 13 בספטמבר 2018 בשעה 9:26 מביא דעה 'מלך המשפט' מחלוקת אמוראים בבליים הלכה כרבה (לא בר נחמני) דלא כרב יוסף From: Yeshiva.org.il ‪Date: יום ה׳, 13 בספט׳ 2018 ב-9:16‬ ‪Subject: האות ה"א בתפילות עשרת ימי תשובה‬ To:

עוד כמה משלוחי מנות... חתימה טובה, אפ"ר מאת: תאריך: 20 באוגוסט 2018 בשעה 12:59 נושא: מאמרים שזכיתי בס"ד להדפיס בקובץ ירושתנו האחרון ועוד קצת מהקודמים שלום רב אשמח לכל הערה או תיקון טעות תוכן או ט"ס ידידכם אהרן

שלומות עליכם וברכות, מצ"ב שתי מנות מענייני שופרות. כתיבה וחתימה טובות, אפ"ר 1. קישור למאמר "שופר פורענות לשׂונאיהם של ישראל - עיון בטעם מצות השופר ובפירוש רש"י למזמור מ"ז". 2. תרגיל לתלמידים ותלמידות: מצ"ב שתי מהדורות של מזמור ק"נ, האחרון בספר תהילות. וכל שעליכם לעשות: מצאו את הטעויות!

הערה נוספת: כאן נאמר: בביטוי הרווח "לא יאומן כי יסופר" נוצרה הצורה יאומן בהשפעת צורתו של הפועל הסמוך יסופר. תופעה לשונית זו מכונה גְּרָרָה, והיא מוכרת מביטויים נוספים. כך למשל בביטוי "לא מדובשך ולא מעוקצך" (על פי מדרש תנחומא): הצורה דובשך (במקום דִבשך) נוצרה בהשפעת 'עוקצך'. אפ"ר: יתכן

בהסתמכות על מילון הרב ע"צ מלמד (קישור) יש לנקוט במשנה זהירות, משום שהוא נכתב בעברית קלאסית ולא בעברית שמדוברת היום. למשל, הערך "דּוּבְשָׁנִיתָא" מוסבר על ידו: דּוּבְשָׁנִית. אך תלמיד ישראלי שמורגל בעברית חדשה יחשוב שדּוּבְשָׁנִית = עֻגַּת דְּבַשׁ honey cake. מה שהתכוון הרב עצ"מ הוא

סדור שפת ישראל לימות השנה כמנהג ק''ק אשכנזים http://hebrewbooks.org/47352 מהדורה דומה מאוד: תפילה לימות השנה כמנהג ק"ק אשכנזים - שפת ישראל http://hebrewbooks.org/57405 הכי גרסינן - על הש"ס הכי גרסינן - אקדמות http://hebrewbooks.org/56340 עמוד לדוגמה והנה מה שפירסם בעברית: הכי קאמר

וַיְהִי כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי ה', וְעֵלִי שֹׁמֵר אֶת פִּיהָ. וְחַנָּה הִיא מְדַבֶּרֶת עַל לִבָּהּ, רַק שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ, וַיַּחְשְׁבֶהָ עֵלִי לְשִׁכֹּרָה. האם מוכר לכם פסוק זה? בכוונה לא הקפתי פסוק זה במירכאות. אע"פ שהנוסח הנ"ל מצוטט בכמה ספרים,

שלום למכותביי הלשוניים, מצ"ב דף המקורות מהרצאתי לפני שבוע בימי העיון בתנ"ך באלון שבות, בנושא "אי התאמה דקדוקית במין ובמספר". לקמן שאלה שלי הנוגעת לשיטת ר' יוסף כספי ביישוב מקראות שאין בהם הקפדה על התאמה דִקדוקית במין ובמספר, ותשובות מעניינות שקיבלתי. אפ"ר נ"ב התחילו לקרוא את השרשור מלמטה >

שלום, אם יש למישהו תשובה לשאלות הרב דורדק, נא להשיב לדוא"ל: mis...@gmail.com ברוכים תהיו, אפ"ר הודעה שהועברה מאת: Elie Dordek תאריך: 17 בספטמבר 2018 בשעה 9:27 האם יש לך איזה מקור המסכם את הממוצע של מספר אותיות במילה. רציתי להשוות למה שמצאתי במשנה. אני הוצאתי את כל הכותרות

הודעה שהועברה מאת: יוסף חיים מזרחי תאריך: 22 בספטמבר 2018 בשעה 23:39 נושא: Re: 3: כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ ... בנידון דידן, יש ליקח את דבריו של הגר"י צובירי בסידורו "כנסת הגדולה" (ח"ג) המצורף בזה, ויראו כי כבר עמד על כל הנ"ל. סידור זה על ארבעת חלקיו הם מלאכה כבירה ללא מחשב ובידע

שלום רב, ראשית, ייש"כ על המחזקים ממקורות רבים את תירוצי בסעיף 2, שאכן "ובכן" זה אינו מהמניין, ובשונה מ"ובכן יתקדש". שנית, את דברי הבית יוסף שהביא ר' אלחנן, יש להשלים מדברי בית יוסף אורח חיים סימן קיג: כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' קה) יש אנשים שמנו התיבות שיש בכל ברכה וברכה מי"ח והביאו פסוקים על

1. טרם קיבלתי מענה לשאלה מה משמעות המילים שבכותרת. 2. כמה מהמכותבים יצאו וספרו את מספר התיבות שמזכיר הרב יוסף, ואכן, צע"ג בדברי מהרח"ו. ואולי כוונתו שאין למנות תיבת "ובכן" במניין מ"ב (אולי כי הוא בכלל גימטריא אחרת). אבל זה דוחק (כפי שהעירני שכני, ר' יוסף מימון), שהרי ב"ובכן יתקדש", מנה בשעה"כ

הנוסח המובן הוא "עַם שואֶבֶת", כמו כאן: אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה שׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה, עַם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. היש לכם הסבר לשתי נוסחאות אלה: 1. "עִם שואֶבֶת" כאן ! 2. "עִם שואֲבַת" כאן

בפיוט מראה כהן: כלבוש מעיל וכשרין / וכשריון צדקה ? יש במקרא שתי חלופות, והמוכרת לדוברי עברית בימינו היא החלומה. אך הפייטן כנראה התכוון לצורה המצויה בישעיהו נ"ט י"ז, וכך הדפיס גולדשמיד ועוד. הנה ההופעות במקרא: 1-2. וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ וּמִשְׁקַל

אגב, חלק מאותיות ה' שבחתימות ברכות ("הרוצה ב", "הטוב שמך") אינן ה' הידיעה, אלא ה' הזיקה. ואולי תלוי אם מדובר בש"ע או בפועל. בתאריך 13 בספטמבר 2018 בשעה 17:09, מאת אוריאל פרנק : > > הודעה שהועברה > מאת: שלום כהן אזוג > תאריך: 13 בספטמבר 2018 בשעה 16:02

רש"ר הירש שמות פרשת שמות פרק ב פסוק ד לדעה - לא "לדעת", המציין כי המניע הוא: הסקרנות, אלא "לדעה" - שם - עצם -: למען הידיעה; והדבר מציין מראש את הכוונה לנצל את הידיעה המושגת להצלה נוספת. בתאריך 18 בספטמבר 2018 בשעה 1:43, מאת אוריאל פרנק : > שימו לב לכך: > ותתצב אחתו […]

שלום, מצ"ב קובץ עם דיונים בנושא, ועם דעות לכאן ולכאן. חתימה טובה, אפ"ר

שימו לב לכך: ותתצב אחתו מרחק לדעה - לדעת מה יהא בסוף נבואתה. [ מגילה דף יד עמוד א ] בתאריך 17 בספטמבר 2018 בשעה 3:39, מאת Eliyahu Levin : > את רעיון החרוז איני מקבל, יתכן דמיון כמו שאלו שלום ירושלים ישליו ש' ול' > משותפים גם בשאר המזמור > אבל דעה ושמועה רחוקים […]

הודעה שהועברה מאת: צבי שביט תאריך: 20 ביולי 2018 בשעה 18:37 נושא: Re: שלום צבי שאלה בנושא תרגום אונקלוס אל: העלון השבועי חוט של חסד ‫‎‎‬ בס"ד שלום, אם יש לך שאלות על תרגום אונקלוס, אני ממליץ בכל לב לעיין בספר פרשגן של הרב רפאל פוזן ז"ל. בינתיים יצא רק על

לאחרונה גיליתי שתאג' חסיד "הגדול" (מהדורת תשי"ט; קישור) הוגה ע"י הרב יוסף ק[א]פח, ואנכי לא שמתי לב עד כה. לעומת זאת, לגבי מהדורת "תורת חיים", שעליה מתנוסס שמו ("מוגה על ידי הרב קאפח") - גילה לי הרב קאפח שלא מיניה... אלא רק מקצתיה: רק כשהיו למהדיר ספקות - שאלוהו! [image: תמונה מוטבעת 1]

על "תנאי בטל (תנאי שאינו בר מימוש)" ראה כאן ‏---------- הודעה שהועברה ---------- מאת: "מלא" תאריך: 11 בפבר׳ 2018 9:30 נושא: Re: [מתורגמן] תרגום - עוד מעט וסקלוני - בפ' בשלח אולי הכונה, אם הייתי משתהה לידם עוד מעט (ולא פונה לקב"ה) וכבר היו סוקלים אותי. והמילה 'פון' משמשת לעבר לא

האם הערבה שבתמונה המצ"ב נחשבת "מדולדלת"? https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=54722&lang=HEB ערבה שנשרו רוב עליה בשיעור שלושה טפחים, פסולה[8]. אם נדלדלו עליה מהקנה או שנסדקו העלים או שנחלקו, כתב הרב המגיד, שזה נקרא 'נפרצו עליה', והערבה פסולה, ודווקא כאשר היה כן ברוב העלים. וכתב המגן אברהם,

1.האם באמת מותר לאכול כשרות של הרבנות? 2. http://www.kosher1.co.il/ - אתר עם חומרים מעניינים בנושא כשרות [אמנם תאריכי העדכונים לא נראים כה חדשים, אבל יש בו כמה סרטונים יפים]:

תוספת מו"מ לגבי ה"דיבר" השלישי הנ"ל: לֹא תִּלְחַשׁ! אמנם, תפלת לחש, יש אומרים שצריכה השמעת קול לאוזני המתפלל עצמו (רמב''ם, רמב''ן, שו''ע סימן קא וערוך השולחן ומשנה ברורה שם, וכן נהג הגר''ע יוסף), ויש אומרים שצריכה להיות בלחש, באופן שקול המתפלל לא יישמֵעַ גם לאוזני עצמו (כף החיים ועוד, הפוסקים על

שימו לב לעמוד האחרון... הודעה שהועברה מאת: מחלקי המים תאריך: 20 בספטמבר 2018 בשעה 21:06 נושא: חג הסוכות תשע"ט: וציוונו לעשות סוכה אל: ‫uriel...@gmail.com‬ העושה סוכה לעצמו אומר: "ברוך אשר קידשנו במצותיו וציונו לעשות סוכה". לאחרים: "לעשות לו סוכה לשמו". נכנס לישב בה אומר:

ב"ה, חזר "שבת בשבתו" להופיע (לאחר הפסקה של תשעה חודשים), אך עדיין איננו נגיש במרשתת. נקווה שבקרוב גם זה יהיה. הנה כמה המלצות אפ"ר מהגיליון המצ"ב: עמוד 3: ללמוד לגזול 4: השימוש במקרר בשבת 6: ידידי, ר' בנימין שיינברג: אי אפשר לעשות הכול 12: צבי פישמן: הספרון "כתיבה יוצרת יהודית" [ללמוד

From: Rationalist Judaism Date: Mon, Dec 11, 2017 at 12:46 PM Rationalist Judaism: Can Bad People Do Good Things? ------------------------------ Can Bad People Do Good Things? Posted: 11 Dec 2017 12:52 AM PST President Trump's declaration about Jerusalem, delivered as part of an excellent

---------- Forwarded message ---------- From: Date: Sat, Apr 13, 2013 at 11:24 PM Subject: אסור לשחרר רוצח התלמידות Re Terrorist who murdered 7 school-girls To: mattotarim אסור לשחרר רוצח התלמידות Re Terrorist who murdered 7 school-girls ----- Original

מתוך בלוג של הרב נתן סליפקין מצוטט הרב צבי שכטר שהתנגד לסגולה זו שיש בה איסור לא תנחשו Jr said... Just heard a lecture on yutorah.org from R Hershel Schachter on segulos and superstitions. He called this shlissel challah minhag "ridiculous", a violation of nichush, and told his wife not to