תגיות: לשון המקרא, פרשנות
ההקפדה על התאמה דִקדוקית במין ובמספר, שעלולה להיתפס כ"דִקדוקי עניוּת" מייגעים ומשעממים, העסיקה רבות את פרשני המקרא לדורותיהם. לאור שיטתו המפתיעה של אבן כספי, נעמוד על חסרונותיה ויתרונותיה של השיטה המסורתית ביישוב מקראות שלכאורה אינם "מדוקדקים", כגון "חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה קְלָעִים", "צָרַעַת הוּא" ו"צַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא חָסֵר", ונגלה כי שימת לב להתאמת המין הדקדוקי שופכת אור על ההבנה הנכונה והמדויקת של פסוקים.
מתוך: ימי עיון בתנ"ך – ה'תשע"ח
מצגת נלווה:
קרדיט ל: אתר התנ"ך של מכללת הרצוג
