יום עיון "תורה ולשון בצָהֳרֵי יום" – ה'תשע"ז

להורדת כל הקבצים בחבילה אחת – לחץ כאן


הרב יהודה קרויזר

דברי ברכה מפי מרא דאתרא

השיבה לארץ הקודש ולדיבור בלשון הקודש.

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


רפאל זֵר

עד כמה מדויקת היא לשון המקרא?

כל המצוי בספרות חז"ל ובפרשנות המקרא המסורתית אמון על התפיסה שלשון המקרא מדויקת באופן מוחלט, ויש בכך כדי לייסד תשתית לביסוס של דרשות ושל פרשנות העומדת על דיוק בלשון. הרצאה זו מנסה לבחון תפיסה זו ולהבחין בין דיוק ברמת הדרש ובין הבנת הכתוב ברמת הפשט.

האם אכן משקף אוצר המילים והמונחים המקראי דייקנות מוחלטת, ברובד הפשט, או שדיברה תורה כלשון בני אדם; ומה בני אדם אינם מדייקים בלשונם – אף לשון המקרא כך. פוצה אדם את פיו ומכריז: "בוא נתחלק באוצר חצי חצי", ויודע שחלוקה מדויקת כזו אינה אפשרית מכיוון שמספר המטבעות שבאוצר אינו זוגי. אדם אומר: "השעה תשע וחצי", ויודע שאינו מדייק בדקה או שתיים. שמא הוא הדין בלשון המקרא, שלא נכתבה לקהל חוקרים מתחום המתמטיקה כי אם לבשר ודם שאינו מקפיד על הדיוק המוחלט.

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


הרב יצחק פרנק

"הבא" להורגך השכם להורגו

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


אליהוא שנון

קריאות חלופיות בתפילה

עיונים קצרים בגרסאות שונות הקיימות בתפילה, והדגמת היתרונות של הגרסאות השונות, ולפעמים דווקא יתרון הגרסא הדחויה

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


אלנתן חן

שיטה ייחודית לאבן ג'נאח והשלכותיה להלכה

הצגת שיטת ר' יונה אבן־ג'נאח בספר הרקמה בנוגע להגיית שתי תיבות סמוכות, אשר הראשונה מסתיימת באות זהה לאות הפותחת את התיבה הבאה (כגון 'בן־נון'). לשיטה זאת השלכות אפשריות לקריאת התורה הלכה למעשה, במיוחד על רקע נטייה כללית של המסורה, כמשתקף תדיר בניקוד ובטעמים, להקל ו'להזרים' את הקריאה בתורה.

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


הרב יעקב לויפר

עיון בלשון התפילה לעצירת גשמים

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


אליהו חלפון

מאור החנוכה לאור הגנוז

פרד"ס בביאור "אור".

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


הרב יהושע שטיינברג

עושים סדר משורש עד"ר

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן


יובל וייס

לדמותם של פסוקים חסרי אתנחתא בתורה

על פי כללי ההטעמה הרגילים מחלקת האתנחתא את הפסוק לשני חלקים. אולם בחלק מן הפסוקים החליטו בעלי הטעמים להחסיר את האתנחתא, ואת מקומה ממלא טעם אחר. הרצאה זו מתמקדת בסיבות לכך, ומפרטת שלושה סוגי שיקולים: 1) כאשר ההטעמה עם אתנחתא היא בלתי סבירה; 2) בפסוקים בהם ישנו קשר משמעותי בין תחילת הפסוק לסופו; 3) במקומות בהם בשל רצף הקריאה יש העדפה למבנה מהיר לקריאה, למשל פסוקים המהווים חלק מתוך רשימות או קטעים החוזרים על עצמם. בשל שיקול זה נוצרים לעתים רצפי פסוקים המרובים בפסוקים חסרי אתנחתא.

להאזנה – לחץ כאן

לצפייה – לחץ כאן

לקובץ מקורות – לחץ כאן