תגיות: ארמית, קדיש, קמץ

במילה "מְבָרַךְ" יש לשים לב שתחת האות בי"ת יש קמץ גדול ולא חולם. אמנם בעברית אומרים "מְבֹרָךְ" (עם חולם), אבל הקדיש כידוע כתוב בארמית.

במילים "לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא" יש בשלוש המילים קמץ גדול תחת העי"ן (ולא חולם). וכך גם בהמשך הקדיש: "דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא" – בקמץ גדול*. גם כאן יש הבדל בין הניקוד וההגייה בארמית לבין הניקוד וההגייה בעברית. (אגב, גם בפיוט "יָ-הּ רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָּא" שאומרים בליל שבת יש להגות את המילים "עָלַם ועָלְמַיָא" בקמץ גדול.)

מדברי צבי שביט (שטרן)

* אפ"ר: לגבי "בְּעָלְמָא" – יעויין במאמרי עמ' 284 – 285.

לסיכום:

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַך [בָ' בקמץ רחב me-Va-rach, ולא Me-VO-rach]

לְעָלַם [עָ בקמץ רחב le-A-lam ולא le-O-lam]

עָלְמַיָּא [עָ' בקמץ רחב; ל' בשוא נע A-le-ma-ia]

מדברי יצחק פינקלשטיין