יום עיון "תורה ולשון בצָהֳרֵי יום" – ה'תשע"ז

הרב יהודה קרויזר

דברי ברכה מפי מרא דאתרא

השיבה לארץ הקודש ולדיבור בלשון הקודש.

קישור ישיר לקובץ

Separator

רפאל זֵר

עד כמה מדויקת היא לשון המקרא?

כל המצוי בספרות חז"ל ובפרשנות המקרא המסורתית אמון על התפיסה שלשון המקרא מדויקת באופן מוחלט, ויש בכך כדי לייסד תשתית לביסוס של דרשות ושל פרשנות העומדת על דיוק בלשון. הרצאה זו מנסה לבחון תפיסה זו ולהבחין בין דיוק ברמת הדרש ובין הבנת הכתוב ברמת הפשט.

האם אכן משקף אוצר המילים והמונחים המקראי דייקנות מוחלטת, ברובד הפשט, או שדיברה תורה כלשון בני אדם; ומה בני אדם אינם מדייקים בלשונם – אף לשון המקרא כך. פוצה אדם את פיו ומכריז: "בוא נתחלק באוצר חצי חצי", ויודע שחלוקה מדויקת כזו אינה אפשרית מכיוון שמספר המטבעות שבאוצר אינו זוגי. אדם אומר: "השעה תשע וחצי", ויודע שאינו מדייק בדקה או שתיים. שמא הוא הדין בלשון המקרא, שלא נכתבה לקהל חוקרים מתחום המתמטיקה כי אם לבשר ודם שאינו מקפיד על הדיוק המוחלט.

קישור ישיר לקובץ

Separator

הרב יצחק פרנק

"הבא" להורגך השכם להורגו

קישור ישיר לקובץ
Separator

אליהוא שנון

קריאות חלופיות בתפילה

עיונים קצרים בגרסאות שונות הקיימות בתפילה, והדגמת היתרונות של הגרסאות השונות, ולפעמים דווקא יתרון הגרסא הדחויה

קישור ישיר לקובץ
Separator

אלנתן חן

שיטה ייחודית לאבן ג'נאח והשלכותיה להלכה

הצגת שיטת ר' יונה אבן־ג'נאח בספר הרקמה בנוגע להגיית שתי תיבות סמוכות, אשר הראשונה מסתיימת באות זהה לאות הפותחת את התיבה הבאה (כגון 'בן־נון'). לשיטה זאת השלכות אפשריות לקריאת התורה הלכה למעשה, במיוחד על רקע נטייה כללית של המסורה, כמשתקף תדיר בניקוד ובטעמים, להקל ו'להזרים' את הקריאה בתורה.

קישור ישיר לקובץ
Separator

הרב יעקב לויפר

עיון בלשון התפילה לעצירת גשמים

קישור ישיר לקובץ

Separator

אליהו חלפון

מאור החנוכה לאור הגנוז

פרד"ס בביאור "אור".

קישור ישיר לקובץ
Separator

הרב יהושע שטיינברג

עושים סדר משורש עד"ר

קישור ישיר לקובץ
Separator

יובל וייס

לדמותם של פסוקים חסרי אתנחתא בתורה

על פי כללי ההטעמה הרגילים מחלקת האתנחתא את הפסוק לשני חלקים. אולם בחלק מן הפסוקים החליטו בעלי הטעמים להחסיר את האתנחתא, ואת מקומה ממלא טעם אחר. הרצאה זו מתמקדת בסיבות לכך, ומפרטת שלושה סוגי שיקולים: 1) כאשר ההטעמה עם אתנחתא היא בלתי סבירה; 2) בפסוקים בהם ישנו קשר משמעותי בין תחילת הפסוק לסופו; 3) במקומות בהם בשל רצף הקריאה יש העדפה למבנה מהיר לקריאה, למשל פסוקים המהווים חלק מתוך רשימות או קטעים החוזרים על עצמם. בשל שיקול זה נוצרים לעתים רצפי פסוקים המרובים בפסוקים חסרי אתנחתא.

קישור ישיר לקובץ

כתיבת תגובה

Separator